עידית מצאה עצמה מתקרבת לגיל ה 40 כאשר חשה ריחוק מחברותיה הישנות
כולן נישאו ומיהרו להביא ילדים, והיא לא מצאה עדיין את הנפש התאומה שלה.
כשהיתה נפגשת עם חברותיה הנשואות, אלו בעיקר היו מדברות על הילדים, על ימי ההולדת שלהם, קייטנות, בעיות בזוגיות
בעוד שהיום יום שלה היה שונה, והיה עדיין סביב דייטים, והתלבטות האם לעשות ילד לבד, או לא
לפעמים נושאי השיחה היו כה שונים שכבר לא היה לה סבלנות לשמוע את חברותיה והיה ניכר שגם להן כבר אין עניין בסיפורים שלה.
גם בעבודה רוב הנשים היו בסטטוס אחר משלה והיא לא ככ" מצאה עצמה בשיחות שלהן
היא רצתה קבוצת שייכות, בה תוכל להביא את עצמה, כמו שהיא, עם הדילמות וההתמודדויות שלה
בלי להתחבא או להקטין את עצמה…
עידית הגיעה ל"חוג חברות" ושם מצאה שחלק מהנשים בסטטוס שלה, שהקבוצה מאפשרת להביא את עצמה ממקום אחר
יחד עם התכנים והנושאים המגוונים שלוקחים חלק בחייה… וזו היתה חוויה של אכפתיות והשתייכות נהדרת…