לתמר היו שתי חברות מימי התיכון שפעם הן היו השלישייה המנצחת, אבל בתקופה האחרונה כבר שיעמם לה איתן נורא, היא רצתה להכיר חברות חדשות.
לתמר גם יש פייסבוק עם אלפי חברים וחברות, את רובם הגדול לא הכירה. היא רק ראתה אותם משתקפים אליה מהמסך הנייד הלבן כחול בכל מיני פוזות של הנאה עם חברים וחברות – בים, בהופעות, בחו"ל, בחופשות משותפות.
למרות שזה עשה לה רע לראות את כל הפוסטים האלה היא המשיכה לדפדף בדפי הפייסבוק כמעט כל יום מחדש, כמו עש שנמשך אל האור. לא רק שלא נהיו לתמר חברים מהפייסבוק, הפייסבוק רק החמיר את תחושתה כי לכולן יש חברות כיפיות, וכולם חוץ, ממנה מבלות.
ואז יום אחד תמר ראתה פרסום בפייסבוק על קבוצה שנפגשת כדי להכיר חברות חדשות.
"וואי איזה פאדיחה" חשבה לעצמה, אני אשלם למישהי שתעזור לי למצוא חברות ? ואם אגיע לשם ומשהיא תכיר אותי?
אבל במשך השבועות הבאים המחשבה על הקבוצה הזו לא הצליחה לצאת לה מהראש
לאחר שבועיים של מחשבות on ו off החליטה להגיע ולנסות בעצמה