פעם, לפני שנים רבות, היו לנו, הנשים את השבט שגדלנו בו. הוא היה החברה המשפחה, החינוך, הכל.., עד שהתחתנו ועברנו לשבט של הבעל …(שזה יכול היה להיות או שדרוג או נפילה .😅)
אח"כ היו מאתיים שנות גלות, הישרדות, ושואה ועוני ומלחמות ושאר זוועות , בסדר עדיפויות של מישהו בכלל היה לחשוב על חברות ?
ואז קום המדינה , שוב הישרדות -עוני, עלייה מעברות..מלחמות …
רק אולי ב 30 שנים האחרונות המצב הכלכלי (שלמרות הקיטורים ) השתפר פה, גרם לכך שאנשים מרימים את הראש מעל המדרגות הנמוכות בצרכים של מאסלו ופתאום מצפים מהחיים שלהם יותר … פתאום רוצים קריירה .. משמעות … יותר חברות ….
בגדול לא מסתפקים במועט.. נהפוך הוא ! רוצים מהכל .. איכותי, והרבה !!
אבל כל השאפתנות הזו באה קצת בסתירה למול העובדה שפתאום כבר אין מסביב את השבט … ואת צריכה לייצר לעצמך שבט.
לא לכל אחת זה בא בקלות…
לפעמים ״השבט״ שהיה לך בצבא או באוניברסיטה זה כבר לא זה … בגילאי 20-30 את עסוקה בלבנות קריירה, למצוא זוגיות, בילדים קטנים..
ואז מגיע גיל 40 הילדים קצת גדלו את יכולה להרים את הראש מהישרדות …אבל את כבר לא יושבת ימים ושעות על גבי שעות עם אותן בנות כמו בתיכון /צבא/אוניברסיטה ויש לך את כל הזמן להשקיע בקשרים …אלא עדיין רצה ממטלה למטלה בהישרדות החדשה של העידן חדש, שבה חברות זה הדבר שאת מוצאת לו הכי פחות זמן בלוז…
בהמשך מה שמחמיר את המצב זה שאם את מוצאת את עצמך, עם פחות חברות ממה שאת רוצה להסתפק, את מגלה שהפעם קשה לך לעשות חברות כמו פעם. ובמקביל את מוצאת שאף אחד (אף אחד !) לא מדבר על זה עם אף אחד! נושא מוכה בושה !! (מה שיותר מגביר את התחושה שכנראה רק את פגומה וכנראה זה רק אצלך…).
אז פה זה המקום להרגיע ולומר לך כמה זה שכיח, נורמטיבי, וקורה המון, כמעט לכל אחת, בתקופות שונות בחיים.
ב"חברות חדשה" הנושא הלא מדובר הזה כבר אינו "ליד" אינו "בצד", אינו "מוסתר" ולא מסתובבים סביבו במעגלים אינסופיים של מבוכה ובושה.
אלא הדבר עצמו . בגאווה !
כן, באנו פה להכיר חברות חדשות ולעשות לעצמינו חברותא, כי אין לנו זמן וסבלנות בגלגול הזה, ובעידן החדש הזה, שדברים יקרו (או לא יקרו) "על הדרך".
בואי תפתחי את הדלת ותראי מה הזמן עכשיו מסמן לך …(:
