חברים ויום העצמאות
יום העצמאות זה לרוב יום של חברים…
וכשהייתי צעירה/ רווקה זה היה פשוט יותר.
היינו נפגשים כמה חברים מהצבא /אוניברסיטה ועושים יחד על האש.
אבל ככל שעוברות השנים.. מצאתי שהיום הזה הפך, אצלי, ליותר ויותר מורכב…
כי אח"כ זה למצוא זוג/ות שאת והבן זוג שלך שניכם אוהבים ומסתדרים…
ואח"כ זה למצוא זוג +ילד/ה שלילד/ה שלך נעים עם הילד/ה שלהם…
ואח"כ מצטרפת עוד ילדה.. והמשוואה נהיית מורכבת.. משנה לשנה…
ואם כבר מצאנו זוג כזה.. אז או שיש להם עוד 14 זוגות חברים חוץ מאתנו ש"תופסים" אותם לפנינו…או שהם בחו"ל..
ותוסיפו לזה שכל אחד מאתנו לא אנשים לא ממש ״קלילים"
וכן חשוב לכולנו ליהנות ולבלות עם "קבוצת השווים".
וכך מצאתי את עצמי "לבד" עם משפחתי בים. כמה וכמה ימי עצמאות .
ובשנים האלה חשבתי שזה רק אני…
הלקיתי את עצמי שרק אני כזאת כבדה ושאנחנו כבדים,
וכעסתי על היותנו כאלה "כבדים" ש "משלמים את המחיר" תמיד ביום העצמאות.
והייתי מאוד ביקורתית ושיפוטית. בעיקר כלפי עצמינו. ואכלתי לעצמי ולבעלי את הראש.
והייתי מבואסת כל עצמאות. גם לפני וגם אחרי.
כי כאילו זה היה "מראה" בעיני של מה יש לנו …ומה אין לנו
ויום העצמאות היה מראה לכך ש"אין לי/לנו" חבר'ה- משהו שתמיד רציתי…(וחייתי בפנטזיה שלכולם יש חבר'ה .. חוץ מלי…)
והשנה זו שנה ראשונה מזה שנים
שבזכות המיזם, שהוא כאמור ריפוי גדול מאוד עבורי, הרגשתי נוח בעור של עצמי
כי אני רואה שבערך חצי מהאנושות (או שני שליש…עוד לא ערכתי סטטיסטיקה) נמצאת באותו מצב בדיוק.
אני רואה שאני מקבלת עשרות פניות כל שבוע, של נשים שרוצות להצטרף למיזם להכיר חברות חדשות (וגם חלק כבר ביקשו שאעשה מפגשי זוגות… בקקרוב)
וכשאני יוצאת בקמפיין בפייסבוק אני מקבלת מאות פניות בשבוע..
אז אולי אומרים שנחמת רבים זה נחמת טיפשים
ואם זה כך, אז אני קצת טיפשה כי זה קצת הרגיע אותי… שאני לא חריגה…ולא מוזרה.. ושוב עזר לי לראות שזה שלא מדברים על זה לא אומר שזה לא קיים..! (*** אגב, לא יכולה לדמיין לעצמי מה מרגיש מי שחוגג עצמאות לבד וגם מחפש זוגיות …)
ולסיום הסיפור סוף מפתיע- ברגע הזה, שהרגשתי סופסוף סבבה ונינוחה לגמרי עם זה שאנחנו הולכים לים לבד יום העצמאות,
גם הרגשתי מספיק בנוח לספר את זה למישהו… וסיפרתי את הסיפור הקצר הזה לחברה לפני 3 ימים שבאה אלי לקפה
ואז היא לפתע סיפרה שגם הם, בדיוק כך לעיתים גם כבדים ולא זורמים.. והציעה שנבוא אליהם ל"על האש" עם עוד כמה זוגות, שאף אחד לא מכיר אחד את השני .. ושמה שיהיה יהיה בסדר
אז בדקתי עם המשפחה, והחלטנו "משפחתית" להיעתר להזמנה ולתרגל "זרימה"
ולסיום, אם הגעת עד כאן 4 תובנות ובקשה :
א. תובנה א- אם את/אתם לבד ביום העצמאות, ואתם מרגישים חרא, תרגיעו, חצי (או שני שליש) מהאנושות במצב שלכם, אינכם שונים מרבים וטובים. ולפעמים יש בזה נחמה.
ב. תובנה ב – אומר שוב משהו שכולם אומרים כל הזמן ..אבל גם אני רוצה להגיד אותו שוב- תצאו מאזור הנוחות שלכם ועבדו על ה"קלילות" שלכם במידה ואינכם "קלילים", בדכ זה משתלם. היה לנו על האש ממש מעולה !
ג. תובנה ג- סביר להניח שאם יש משהו שאתם מרגישים/ מתבאסים/ מתביישים בו.. אם תשכילו לאזור אומץ ולספר אותו לאנשים המתאימים תגלו שאולי גם הם מרגישים כמוכם …ואולי זה יוביל לאפשרויות חדשות שלא חשבתם שיתפתחו משם, וכל זאת עקב גילוי הלב שלכם, והמוכנות שלכם לחשוף בפניהם לבכם .
