גם עדי אשכנזי הקורעת מדברת על כמה אנחנו אוהבים את החברים שלנו.. וכמה הם נעלמים לנו ככל שהחיים מתקדמים. בפרק מיוחד עדי מדברת על הנושא הטעון – חברות, ומתפנה לברר למה אנחנו מאבדים חברים עם השנים ? … כי כאמור

גם דניאלה לונדון דקל כותבת הטור המצויין ב" ידיעות אחרונות" , דנה פה, בהומור קורע ובחוכמה בסוגי החברויות בין נשים… במיוחד התחברתי לשני משפטים : בסעיף 3- ״החברה שאת לא רואה – היא לא חלק מחיי השגרה שלך, והשגרה, חזקה

שנתיים אחרי שמצאתי את עצמי עם פחות חברות ממה שרציתי, החלטתי לקום ולעשות מעשה ולא להמתין שדברים יקרו עבורי.. או לא יקרו… חשבתי על נשים שהיה מעניין לי להכיר יותר לעומק והצעתי להן להגיע אלי לקבוצה שפתחתי בביתי, במוצ"ש פעם

אם נחשוב על איך ש"לימדו" אותנו שמכירים חברות חדשות וננסה לרגע "לצאת מהקופסא"  … אז נשים לב שבעצם לימדו אותנו שלפעול למען היכרות רומנטית – מציאת בן זוג /בת זוג… זה לגיטימי כמעט בכל החזיתות.. אך אם אנו רוצות להכיר

מאמר חשוב ומעניין שמסביר כיצד כשהתנאים החיצוניים משתנים, קשה יותר ויותר לעמוד בשלושת התנאים, שסוציולוגים הגדירו בשנות ה–50 של המאה ה–20 כהכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטראקציות חוזרות ונשנות ולא מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות ולסמוך זה על זה. מסתבר שהתנאים